חברי MyTzadikהרשמה חינם!
fjrigjwwe9r3tbl_mysite_mytzadikAds:code
רבנו גרשום מאור הגולה
תאריך הילולא: לא ידוע מקום קבורה: גרמניה
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

מיינץ [מגנצא].

fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' יהודה.
אשתו: בונא (בזיווג שני).
בנו: ר' אליעזר.
אחיו: ר' מכיר (בעל "אלפא ביתא דר' מכיר").
מורו: ר' יהודה הכהן ליאון [ליאונטין] בן רבי מאיר.
מתלמידיו: ר' אליעזר הגדול, ר' יהודה הכהן, ר' יעקב בן יקר ור' יצחק בן יהודה.

נולד בשנת ד'תש"י/ד'תש"ך בעיר מץ (צרפת) ועל כן כונה "הצרפתי".
מילדותו שקד על לימוד התורה ונודע כבעל כישרונות נדירים, כאשר שמע על חכמי מגנצא [מיינץ] עבר להתגורר במגנצא (גרמניה) והחל לכתוב את הביאורים ששמע ממורו על התלמוד. למד שפות שונות, רפואה, מדעיים כלליים וצורפות. נודע כאומן נפלא בצריפת זהב ועשירים מכל העולם היו רוכשים ממנו כלי זהב וכסף אולם רוב שעות היום והלילה שקד על לימוד התורה ורק שעות בודדות עסק במלאכתו לפרנסת ביתו.
כאשר בנו היחיד התנצר בעל כורחו התאבל עליו שבעה ימים ואף על פי כן כאשר אותו בן נפטר בצעירותו שוב התאבל עליו שבעה ימים.
ישנה דעה כי אף אשתו הראשונה התנצרה בעל כורחה.
בזיווג שני נשא לאישה את בתו של ר' דוד ואת בתו השיא לר' שמעון בעל "ילקוט שמעוני".
לאחר פטירת מורו (ר' יהודה ליאון) החל להנהיג את הקהילה במגנצא במקומו ועמד בראש בית המדרש. קבע כי רק לאחר לימוד יסודי של התנ"ך יש ללמוד את התלמוד, כתב פירוש והגיה את כל התלמוד על מנת שתלמידיו יעתיקו וילמדו לפי נוסח אחיד, פעל להפצת לימוד התורה ברבים ודאג לצרכי הכלל. בתשובותיו לשאלות הלכתיות נהג פעמים רבות לכתוב 'אשיב לפי מה שהראוני מן השמים'. הנהיג תקנות ואיסורים הידועים בשם "חרם דרבנו גרשום" אשר נעשו חוק לדורות בחיי עם ישראל, כגון: איסור ריבוי נשים, איסור גירוש אישה בעל כורחה, איסור לפתוח מכתב המיועד לאדם אחר, איסור להגיה ספרים מסברה, איסור לעכב ספרים שניתנו כפיקדון ערבות לתשלום חוב, חובת תשלום מיסים לקהילה מייד עם תביעתם והזכות לערער בפני בית-דין אם לדעת המשלם נעשה לו עוול רק לאחר מכן ועוד.
בעקבות גזרות ורדיפות היהודים בצרפת ובאשכנז כתב קינות ופיוטים וחלקם הוכנסו לסידור הסליחות, כגון "זכור ברית" שכל סדר הסליחות של ערב ראש השנה בקהילות אשכנז מכונה על שמה "סליחות זכור ברית". גדולי הרבנים והגאונים בדורו הכתירו אותו בתואר "מאור הגולה".
קיימות דעות שונות בנוגע לשנת פטירתו, יש הסוברים כי נפטר בשנת ד'תשפ"ח ומקובל כי טרם השיב את נשמתו ליוצרה אמר 'הציצית חוץ'
.