חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
המקובל רבי ניסים נחום
תאריך הילולא: ט''ז שבט מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:way
ירושלים: הר הזיתים.
גוש: תחתון תת חלקה: רש"ש שורה: י"ז מספר: 19
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadi
אביו: כלפלא.
אמו: רבקה.
אשתו: מזל.
בניו: כלאפו, עמנואל וראובן.
בנותיו: אסתר (בעלה ר' מטלוב עבאדי), רבקה (בעלה שלמה מיוחס), רחל (בעלה ר' שלום צבאה) ושמחה (בעלה ישראל שמע).
מורו: המקובל רבי חיים שאול דוויך הכהןן (בעל "איפה שלמה").

נולד בכ"ה כסלו ה'תרכ"ג בעיר טריפולי (לוב) למשפחה עשירה מנכבדי העיר.
בנעוריו רכש השכלה כללית ולאחר שהתייתם מאביו בגיל 20 החל לסייע לאחיו בניהול עסקי המשפחה המסועפים. באחד הימים התארח בבית משפחתו שד"ר [שליח דרבנן] מארץ ישראל ולבקשת אמו העניק לו קמע שנכתב בקדושה ובטהרה. לאחר שנשא עמו את הקמע הציפו אותו רגשי חרטה על הזמן בו עסק בצבירת רכוש והון והחליט שתכלית חייו לעבודת ה', ביטל את לימודיו באוניברסיטה והותיר את ניהול המסחר בידי אחיו. שקד על לימוד התורה ועל מנת להזדכך ולהתקדש ערך סיגופים, תעניות וצומות במשך שלושה ימים רצופים. נהג לקשור במטלית גומי פחמים בוערות לשוקי רגליו ולרוץ הלוך ושוב מפאת הכאבים תוך זעקות ותחינות לה' למחול לו על חטאיו ורק כאשר חש כי נשמתו תצא מרוב כאב הסיר את הגחלים.
בגיל 22 נשא לאשה את בתו של ר' כמוס דיין.
למרות העושר הרב שקיבל בירושה מאביו הסתפק במועט, ישן מעט על גבי מחצלת, הקפיד לקום לפני חצות הלילה ולטבול במקוה שבנה בחצרו, לבש שק ולאחר שערך "תיקון חצות" בבכיות שקד על לימוד התורה.
בשנת ה'תרנ"ח עלה לארץ ישראל והתגורר ברחוב דוד ב"שכונת הבוכרים" בירושלים. תרם מכספו להקמת ישיבת המקובלים "רחובות הנהר" ב"שכונת הבוכרים". התעמק בלימוד תורת הנסתר, היה בקי בעריכת "כוונות" והתפלל עם "כוונות" על-פי סידור הרש"ש [המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי]. לבקשת המקובל רבי חיים יהודה לייב אוירבך (בעל "חכם לב") והמקובל רבי שמעון צבי הורוביץ (בעל "סניגוריא") תמך כלכלית בשנת ה'תרס"ו בהקמת ישיבת "שער השמים" עבור עדת האשכנזים שלמדו את תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נאלץ בשנת ה'תרע"ו לברוח לאלכסנדריה (מצרים) היות והיה בעל אזרחות איטלקית. סייע ליהודים נוספים שהוגלו לאלכסנדריה, ייסד ישיבה עבור בחורים ויזם את רעיון חברת "כתר תורה" ללימוד משותף של ספר ה"זוהר" על ידי יהודים מכל העולם וסיומו במשך שנה אחת 1,000 פעמים. בסיום המלחמה שב לירושלים ועם הקמת ישיבת מדרש "פורת יוסף" בט"ז שבט ה'תרפ"ג מונה למנהל הוועד בישיבה.
הביא לדפוס ספרים וכתבי יד עתיקים בעיקר בתורת הקבלה וברוב ענוותנותו לא הזכיר בהם את שמו כמוציא לאור, תמך כלכלית בתלמידי חכמים שלמדו את תורת הנסתר, תרם כספים לישיבות רבות ופעל לזירוז ביאת המשיח. בימי החורף הקרים אסף שלג לחדרו ובמשך שעות התפלש בתוך השלג לתיקון עוונות של כלל ישראל. כל שנה הדפיס והפיץ מודעות אודות התיקון הנערך בימי השובבי"ם [שמות הפרשות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים] והפיץ לאלפי יהודים בכל העולם את סדר התיקון.
ביום רביעי שנת ה'תרפ"ז השיב את נשמתו ליוצרה.