חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
התנא רבי יוחנן בן נורי
תאריך הילולא: לא ידוע מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
טבריה: שדרות אליעזר קפלן.
בסמוך למלון "הולידי אין" הממוקם ביציאה מטבריה לכיוון צמח מצד ימין של כביש 90. בכביש הכניסה למלון יש לעלות כ – 150 מטר, הכביש מתעכל ימינה ולאחר כ – 130 מטר מגיעים לחניון עליון. מצדו השמאלי של החניון ישנו שביל עפר המוביל לצלע ההר ובמרחק כ – 110 מטר נמצא הציון מימין לציון רב כהנא.
(בסמוך ציוני רב כהנא, רב ירמיה).
מורו: התנא רבי אבא חלפתא.
מתלמידיו: ר' יהושע בן קרחה, ר' יוסי.

נמנה על דור שלישי לתקופת התנאים.
התגורר בעיר נגנינר/נגניגר/נגינד/נגנגד (תלמוד ירושלמי כלאים פרק ד' הלכה ב'/כלאים פרק ו' הלכה ד'/סוכה פרק א' הלכה א'/עירובין פרק א' הלכה ט'), ישנן דעות כי התגורר גם בבית שערים ובציפורי.
נמנה בין 'ארבעה זקנים שהיו יושבין אצל רבי אליעזר בן עזריה חרש בציפורי: רבי חוצפית ורבי ישבב ורבי חלפתא ורבי יוחנן בן נורי' (תוספתא כלים בבא בתרא פרק ב' הלכה א').
היות והיה עני יצא ללקט פאה 'רבי יוחנן בן נורי היה יוצא עם הנמושות ומביא פרנסתו של כל השנה' (תלמוד ירושלמי פאה פרק ח' הלכה א'). 'רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן נורי שיודעין לשער כמה טיפות יש בים ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש' (תלמוד בבלי הוריות י'/א'). רבן גמליאל 'נתן דעתו להושיבם בראש. כשעלה שלח להם ולא באו חזר ושלח ובאו אמר להם כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם...' (תלמוד בבלי הוריות י'/א') והם מצאו פרנסתם בכבוד.
נודע כגדול הדור בישיבת יבנה הבקי בהלכות ובחוכמות שונות והתנא 'איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים... רבי יוחנן בן נורי קופת הרוכלים' (תלמוד בבלי גיטין ס"ז/א'). 'רבי יוחנן בן נורי אומר שמונה שרצים יש להן עורות' (משנה חולין פרק ט'/ב').
'לאחר פטירתו של רבן גמליאל נכנס רבי יהושע להפר דבריו עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל. כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו. יהושע אין שומעין לך שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל ולא היה אדם שערער בדבר' (תלמוד בבלי עירובין מ"א/א'). החמיר יותר מרבי עקיבא בדיני טרפות 'אמר רבי יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן גמליאל וכל שכן שהוספתי בו אהבה' (תלמוד בבלי ערכין ט"ז/ב').
'רבי יוחנן בן נורי אומר אבן הברד כמים... מקווה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת נפל מהם סאה לתוכו העלהו. נמצאו מעלין ולא פוסלין' (משנה מקוואות פרק ז'/א').
'רבי יוחנן בן נורי אומר אורז מן דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח' (תלמיד בבלי פסחים קי"ד/ב').
בעניין הדלקת נרות שבת ויום טוב 'חכמים מתירין בכל השמנים בשמן שומשמין, בשמן-אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים, בשמן פקועות, בעטרן, ובנפט. רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד' (משנה שבת פרק ב'/ב'). 'עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים ומה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך אלא נפט, אלא אין לך אלא מה שאמרו חכמים' (תלמוד בבלי שבת כ"ו/א'). בנוגע לתחום שבת 'מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפיים אמה לכל רוח' (משנה עירובין פרק ד'/ה').
'המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שכך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד' (תלמוד בבלי שבת ק"ה/ב').
נפטר קודם חורבן ביתר 'אמר בואו ונתקן להן... לא הספיקו לגמור את הדבר עד שנטרפה השעה' (תלמוד בבלי יבמות ט"ו/א').
'הרואה רבי יוחנן בן נורי בחלום יצפה ליראת חטא' (אבות דרבי נתן פרק מ').