fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadi
אביו: ר' יוסף [קאלבריו].
אשתו: חנה.
בניו: יוסף, ר' נחמיה ור' שמואל.
אחיו: ר' משה.
אחותו: דוני ריינא (בעלה ר' גדליה הלוי).
מוריו: ר' יצחק לוריא אשכנזי [האר"י הקדוש], ר' משה אלשיך, המקובל רבי משה קורדובירו [הרמ"ק].
מתלמידיו: ר' גדליה הלוי, המקובל רבי חייא רופא (בעל "מעשה חייא"), המקובל רבי חיים הכהן (בעל "מקור חיים"), ר' יהודה משען, ר' יהושע בן נון, ר' יונתן סאגיס, ר' יוסף ארזין, ר' יוסף בגיליאר, ר' יוסף צמח, ר' יעקב מסעוד, ר' שמואל די אוזידא (בעל "אגרת שמואל").
בשנת ה'ש"א ר' חיים אשכנזי התארח בביתו של ר' יוסף במחוז קלבריה (איטליה) ובישר לו כי הוא עתיד לעזוב את קלבריה ולהתיישב בצפת, שנתיים לאחר מכן ייוולד לו בן שיעלה בגדולתו על כל חכמי ישראל בדורו וביקש שיקרא לילד 'חיים' כשמו. לשמע דבריו מיהר ר' יוסף לעלות עם בני ביתו לארץ ישראל ובראש חודש חשוון שנת ה'ש"ג נולד בצפת בנו שנקרא 'חיים' כבקשת ר' חיים אשכנזי.
בילדותו למד בבית המדרש של ר' משה אלשיך, בגיל 14 כבר נודע כתלמיד חכם הבקי בתלמוד הבבלי ובפוסקים ובנוסף ללימוד תורת הנגלה למד אלכימיה והתעמק בלימוד תורת הנסתר בבית המדרש של הרמ"ק.
לפרנסתו עסק במסחר ונדד בין צפת, ירושלים (ישראל) ודמשק (סוריה). בשנת ה'ש"ל החל האר"י להתגלות אליו בחלומות ולבקשו שיגיע לצפת על מנת ללמדו את סודות התורה. כעבור 6 חודשים הגיע לצפת וכאשר עמד על גדולתו של האר"י בחכמת הקבלה הצטרף לתלמידיו שניתן להם הכינוי "גורי הארי" ויחדיו שקדו על לימוד תורת הקבלה. מאחר ולא הצליח לזכור ולהבין את הנלמד, האר"י לקח אותו לכנרת בטבריה ולאחר שנתן לו לשתות מים מבארה של מרים הנביאה זכה להבנה עמוקה ולהשגות נעלות. בהתאם להוראת האר"י העלה על הכתב את אשר הם לומדים ולאחר פטירת האר"י בה' אב ה'של"ב החל להנהיג את התלמידים, גנז את כל כתבי היד שחלק מהתלמידים כתבו ללא רשות ובכ"ה אב ה'של"ה חתמו על 'שטר התקשרות' ביניהם. במשך כ – 20 שנה התגלה אליו האר"י בחלום והמשיך ללמדו ובמשך כ – 15 שנה עסק בעריכת כתבי ידו מלימודיו עם האר"י והוצאתם לאור. הקפיד לטבול במקוה ובנוסף נהג לטבול במקוה ביום תענית אסתר טרם ליל פורים.
בחודש אדר ה'של"ג נולד בנו (יוסף) שנפטר כעבור שנה.
בשנת ה'של"ו עבר למצרים ובשנת ה'של"ז שב לארץ ישראל והתגורר בצפת אולם בט"ו כסלו ה'של"ח עבר לירושלים. התפרסם כעושה נפלאות ואף הגויים התייחסו אליו בכבוד. בשנת ה'שמ"ה לערך עבר המושל [אבו סייפין] בסמוך ל"שער יפו" ושמע קול זרימת מים הבוקע מתחת לפני השטח, מלוויו אמרו לו כי זהו מעיין גיחון שסתם המלך חזקיהו מפני סנחריב ובהתאם לעצתם ציווה עליו לפתוח את המעיין עד שובו מהמסגד. היות ולא רצה לפתוח את המעיין, השתמש בשמות קודש ובאותו יום הגיע לדמשק (סוריה). בלילה נגלה אליו האר"י והודיע לו כי יש בו ניצוץ מנשמת חזקיהו המלך והמושל הוא גלגול של סנחריב ואם היה פותח את המעיין הייתה מתחילה גאולת עם ישראל, כיון וחזקיהו סתם את מי גיחון שלא ברצון החכמים.
בשנת ה'שמ"ו חזר לצפת, בכ' אלול ה'ש"ן הוסמך להוראה על ידי מורו (האלשיך הקדוש) ושב להתגורר בירושלים. בשנת ה'שנ"ח שוב חזר לסוריה, מונה לרב קהילת סיציליה הספרדית שהתיישבה בדמשק ונולד בנו (ר' שמואל). בשנת ה'שס"ד חלה ונטה למות אולם מן השמים גילו לו כי טרם הגיע זמנו להיפטר. השיא את בנו (ר' שמואל) עם בתו של ר' יעקב פינטו.
בשנת ה'ש"ף השיב את נשמתו ליוצרה ובהתאם לצוואתו נטמנו עמו כל הכתבים בהם ערך את תורת הנסתר שקיבל מהאר"י.
מספריו:
• ספר החזיונות
תמונת הציון באדיבות הרב יוסף הלל שליט"א - מוזיאון "קהילות ישראל"