חברי MyTzadikהרשמה חינם!
אדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן [הראשון] מסדיגורה
תאריך הילולא: י''א אלול מקום קבורה: אוקראינה
דרכי גישה

סדיגורה.
(באוהל טמונים גם אביו-הרוז'ינר אחיו-ר' דוב בער מליאובה ובנו-ר' שלמה).

אביו: אדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין.
אמו: הרבנית שרה.
אשתו: הרבנית מרים (בזיווג ראשון), הרבנית גיטל (בזיווג שני).
בניו: ר' אשר, אדמו"ר רבי יצחק מבויאן, אדמו"ר רבי ישראל מסדיגורא ור' שלמה.
בנותיו: בת שבע רוחמה (בעלה אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב), הדסה פייגה (בעלה ר' אביעזרי זליג שפירא), פערל (בעלה ר' נחום דב מסדיגורא) ושרה רבקה (בעלה ר' ישראל שלום יוסף השיל ממז'יבוז').
אחיו: ר' דוב בער מליובה, אדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב, אדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט, אדמו"ר רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין ואדמו"ר רבי שלום יוסף מסדיגורא.
אחיותיו: הרבנית גיטל (בעלה ר' יוסף מונזון), הרבנית חיה מלכה (בעלה ר' יצחק מסקווירא), הרבנית לאה (בעלה ר' דוד הלפרין) והרבנית מרים (בעלה אדמו"ר רבי מנחם מנדל האגר מויז'ניץ).
סבא: ר' שלום שכנא (מצד אביו), ר' משה אפרתי מברדיטשוב (מצד אמו).
סבתא: מרת חוה (מצד אביו).

נולד בכ' חשון ה'תק"ף ברוז'ין.
נודע בפיקחותו וביכולתו לראות נסתרות, ערך צומות וסיגופים והעניק צדקה ביד רחבה.
נשא לאישה את בתו של אדמו"ר רבי אהרן מקרלין (בעל "בית אהרן").
לאחר פטירת אחיו (אדמו"ר רבי שלום יוסף מסדיגורא) בשנת ה'תרי"א החל לכהן כאדמו"ר השני לחסידות סדיגורא. אלפים נמנו על חסידיו וכאביו נהג לספר סיפורים מופלאים. נודע בחיבתו הגדולה לארץ ישראל ועודד את חסידיו לעלות לארץ ישראל, עמד בראש "כולל וואהלין" שהיה אחראי על איסוף כספים עבור החסידים שהתגוררו בארץ ישראל ופעל לסיום בניית בית הכנסת "תפארת ישראל" בירושלים שאביו התחיל בבנייתו.
ממשלת רוסיה דרשה מהשלטון באוסטריה להסגירו באשמת הדפסת כסף מזויף בשיתוף פעולה עם יהודי שהתגורר באחד מכפרי רוסיה. בחודש ניסן שנת ה'תרט"ז הושלך לבית האסורים באוסטריה, למרות הסבל הפיזי לא התלונן, במשך שעות ארוכות סתם את אוזניו באצבעותיו על מנת לא לשמוע את צלצול פעמוני הכנסייה הסמוכה לבית האסורים ועל כן שמיעתו נפגמה. שינן בעל-פה את כל ארבעת חלקי "שולחן ערוך" עם נושאי כליהם והתפלל בדביקות ובאריכות. כעבור 15 חודשים בכ"ג תמוז ה'תרי"ח שוחרר ממאסרו ובהתאם לדרישתו לא נערכו חגיגות לכבוד שובו.
בט' שבט ה'תר"ם נשא לאישה בזיווג שני את בת אחיו (אדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט).
לאחר פטירת בנו (ר' שלמה) בחודש טבת ה'תרמ"ב פרש מכל ענייני עולם הזה והתבודד. בחג השבועות ישב בחדרו מוקף בבניו ואחדים ממקורביו, לפתע אמר כי הועידו לצדיק הדור זמן מוגבל בעולם הזה כדי לפעול טובות בעבור כלל ישראל וכעת מרגיש הצדיק כאילו קול משמים אומר "לך אמור להם שובו לכם לאוהליכם" אמור לאנשים הקשורים אליך כי הגיעה השעה שישובו לאוהליהם ו"אתה פה עמוד עמדי" עליך להסתלק מהם.
בחודש אב ה'תרמ"ג חלה, לאחר שסיים את תפילת ערבית בליל י"א אלול נשא ידיו לשמים ואמר 'ברוך השם'. עד חצות לילה היה שרוי בשמחה גדולה ואז ביקש כוס תה, שתה מעט ושוב אמר 'ברוך השם'. נטל את ידיו, הניח ראשו על הכר, שאל מה השעה ואמר לבניו שסבבו את מיטתו כי לפעמים נדמה שהקב"ה מתנהג עם בניו במידת הדין אולם בכל הנהגותיו חבוי היושר האמיתי לפיכך צריך האדם לקבל הכל באהבה והעצה להשיג מדרגה זו היא שהאדם ישריש את האמונה בלב ויאמין בכל לבו ונפשו במה שהוא אומר "שמע ישראל ה' א-לקינו ה' אחד" ומייד השיב את נשמתו ליוצרה
.

התמונה באדיבות הרב מנחם מענדל גליצנשטיין
רב העיר צ'רנובצי ומחוז בוקבינה
טלפון: 380-50-4631203