fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzad

אביו: הראשון לציון המקובל רבי ישראל יעקב.

בנו: ר' יעקב.

בנותיו: סינייורולה (בעלה ר' חיים נסים פרחי), שמחה (בעלה בזיווג ראשון ישראל משה חזן ובזיווג שני ר' חיים יעקב בורלא).

אחותו: שמחה (בעלה ר' אברהם אבן שושן).

סבא: ר' יום טוב (מצד אביו), ר' אליעזר חזן (מצד אמו).

מוריו: המקובל רבי יונה נבון (בעל "נחפה בכסף"), הראשון לציון המקובל רבי ישראל יעקב [אביו], המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי [הרש"ש].

נולד בשנת ה'תפ"ז בעיר איזמיר (טורקיה).

בשנת ה'תצ"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בצפת אולם כעבור שנה עברו להתגורר בירושלים. שקד על לימוד התורה יחד עם אביו ובישיבת "בית יעקב פירירא" בירושלים. ניכר בכישרונותיו המיוחדים, בחוכמתו ובעמקות ידיעותיו, עבר ללמוד בישיבת "בית א-ל" בירושלים והתפרסם כעילוי.

במהלך שנת ה'תק"ה אחותו (שמחה) נשרפה ולא הותירה אחריה ילדים.

בי' תמוז ה'תקט"ז נפטר אביו.

בשנת ה'תקי"ח החל ללמוד עם חכמי ישיבת "נוה שלום" בירושלים, נמנה על חברת "אהבת שלום" והחל לכהן כחבר בבית הדין הגדול בירושלים.

בזיווג שני נשא לאשה את בתו של הראשון לציון רבי רפאל משה בולה (בעל "חיי עולם").

בשנת ה'תק"ל יצא יחד עם ר' יעקב חזן כשד"ר [שליח דרבנן] לאירופה וצפון אפריקה מטעם הקהילה בירושלים ושלח איגרות לבקשת עזרה גם מיהודי ניו יורק (ארה"ב). במהלך מסעם סייעו לקהילות שונות, הסמיכו רבנים והעניקו הסכמות לספרים תורניים. מצאו כתבי יד של גדולי ישראל, ביניהם את כתב היד של הרמב"ן [רבי משה בן נחמן] על הלכות שונות וכתב עליו את ספרו "הלכות יום טוב".

לאחר פטירת חמיו (ר' רפאל משה בולה) בכ"ז אדר ה'תקל"ג מונה במקומו לתפקיד "הראשון לציון" עוד במהלך שהותו באירופה.

בשנת ה'תקל"ה שבו משליחותם לארץ ישראל ולאחר פטירת הרש"ש [המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי] בי' שבט ה'תקל"ז/התקמ"ב מונה במקומו לראש ישיבת המקובלים "בית א-ל" יחד עם ר' יצחק שרעבי.

בשנת ה'תקנ"ו נסע לאיזמיר על מנת לתווך ולהשכין שלום בין רבני העיר – ר' רפאל יצחק מאייו (בעל "שרשי הים") והראשון לציון רבי רפאל יוסף חזן (בעל "מערכי לב").

פעל רבות על מנת לשחרר את בנו (ר' יעקב) שהנהיג את הקהילה היהודית בחברון ובשנת ה'תקנ"ז נלקח בשבי על ידי נושים ערבים בגין חוב של הקהילה. השיא את בנותיו לר' מרדכי יוסף מיוחס אשר כיהן אחריו כראשון לציון (בעל "שער המים"), לר' נסים פרחי ולר' שלמה חסן.

בשנת ה'תקנ"ח ביקר כשד"ר באיסטנבול (טורקיה) אך כאשר נודע לו כי הטורקים חושדים שיהודי ירושלים מרגלים לטובת הצרפתים והערבים מתכוננים לעשות פרעות ביהודים. שב מיד לירושלים וסייע לרבי נחמן מברסלב ששהה באותה עת בטורקיה לצאת יחד עמו בספינה לארץ ישראל. הציע לערבים שיהודי ירושלים יסייעו לבצר ולחזק את חומות העיר נגד הצרפתים, כך הצליח לשכך את הזעם נגד היהודים ומפאת הרעב והמגפות ששררו בעקבות המלחמה נאלץ שוב לצאת לחו"ל למשך שנה על מנת לאסוף כספים למען הקהילה.

בשנת ה'תקס"ב השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    הלכות יום טוב (ק)

•    יום טוב דרבנן: דרושים

•    קדושת יום טוב: שו"ת (ק)

•    שמחת יום טוב: שו"ת (ק1/ק2)