חברי MyTzadikהרשמה חינם!
fjrigjwwe9r3tbl_mysite_mytzadikAds:code
אדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא
תאריך הילולא: י''ד אב מקום קבורה: הונגריה
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

בית החיים בכפר אולסליסקה Olaszliszka [ליסקא]
דרך בלסוקושורד 29
(באוהל גם ציון זוגתו-הרבנית קלרה קריינטשא וחתנו-ר' חיים פרידלנדר בעל "טל חיים").

fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' אהרן.
אמו: הרבנית שרה.
אשתו: הרבנית קלרה קריינטשא.
בנותיו: הניא, זלטה (בעלה המקובל ר' אברהם שוורץ), חיה שרה (בעלה ר' חיים פרידלנדר בעל "טל חיים") וחנה (בעלה ר' יוזעפף גולדברגר).
אחיו: ר' זאב וואלף טשקווער ור' יהודה לייבוש.
סבא: ר' רפאל כץ (מצד אמו).
מוריו: ר' אברהם מדעמביץ, אדמו"ר רבי חיים (ליבוש) הלברשטאם מצאנז, אדמו"ר רבי מאיר לייפר מפרמישלאן, אדמו"ר רבי משה טייטלבוים (בעל "ישמח משה"), ר' צבי הירש [חריף] הלר (בעל "טיב גיטין").
מתלמידיו: ר' חיים פרידלנדר בעל "טל חיים" [חתנו], ר' יוזעפף גולדברגר [חתנו], אדמו"ר רבי ישעיה שטיינר מקרסטיר.

רבי אהרן וזוגתו התפללו בדמעות לזכות בבנים תלמידי חכמים עוסקים בתורה ובמצוות ולאחר שאחדים מצדיקי הדור ברכו אותם שיזכו לבן שיאיר את העולם בחסידותו נולד בה' אייר ה'תקס"ח בעיר שאטוראליאויהיי [אוהעל] (הונגריה) בנם 'צבי הירש'.
במשך כ – 13 שנה אמו נהגה להתעורר בחצות לילה, לבכות על צער השכינה וחורבן בית-המקדש ובדמעות שזלגו מעיניה ללא הפוגה לרחוץ את מצחו.
בגיל 8 התייתם מאביו. ימים ולילות שקד על לימוד התורה, ידע בעל פה את כל "חושן משפט" ו"קצות החושן" ובגיל צעיר התפרסם כעילוי. כאשר רצה ללמוד את חכמת הקבלה פרש במשך 40 יום מכל הנאות העולם וכעבור 40 יום נרדם בליל שבת קודש מרוב חולשה, לאחר שהתעורר בחצות הלילה החל להריח סירחון גדול בענייני העולם הזה ובבעלי עבירה ולא היה יכול לעמוד בסמוך לבעלי גאווה.
בכדי להינצל מגזירת הגיוס לצבא החליף את שם משפחתו מ'פרישמאן' ל'פרידמן'.
לאחר שנשא לאישה את בתם של חנה ור' יצחק לפקוביץ הכהן מהעיר אוהעל החל ללמד נערים, הקפיד לבחור רק תלמידים שטרם למדו אצל מלמד אחר ולפרנסתם זוגתו פתחה חנות ברחוב שבו עדיין לא נמצאו חנויות של יהודים כדי שלא להשיג גבול.
בכ"ה טבת ה'תר"א נפטרה אמו.
לאחר פטירת מורו המובהק (אדמו"ר רבי משה טייטלבוים) בכ"ח תמוז ה'תר"א סרב לבקשות להנהיג את החסידים, אולם ההפצרות הלכו וגברו ולאחר שהתייעץ עם שלושה מצדיקי דורו, ביניהם אדמו"ר רבי ישראל פרידמן מרוז'ין [הרוז'ינר] ואדמו"ר רבי מאיר לייפר מפרמישלאן החל לכהן כאדמו"ר הראשון לחסידות ליסקא ואמר 'מעולם לא השגתי גבול אחרים. חנותי נפתחה ברחוב שלא היו בו חנויות בבעלות יהודים ולמדתי עם נערים שלא למדו אצל מלמד. בשכר זה נעשיתי רב בליסקא שלא היה בה רב ועתה נעשיתי אדמו"ר במקום שלא היה בו אדמו"ר לפני'. פעל רבות להפצת דרכי החסידות ובהשפעתו התרבו החסידים בהונגריה. נהג לומר כי מי שרוצה להיות רב צריך קודם להשליך מעליו את העולם הזה ורק אחר כך יכול להיות שיהיה לו עולם הזה יותר ומי שרוצה להיות אדמו"ר צריך להשליך מעליו גם את העולם הבא ורק אחר כך יכול להיות שיהיה לו יותר עולם הבא.
התפרסם כצדיק הגוזר והקדוש ברוך הוא מקיים את דבריו ואלפי חסידים ופשוטי עם מרחבי אירופה באו לחזות בעבודת קודשו ולבקש את ברכתו. עם זאת המשיך במנהגו לבקר בחצרות צדיקים גם כשהעניין היה כרוך במסעות ארוכים ולכל אורך הדרך נזהר שלא להזדקק לטובת אחרים. כל שנה נסע לעיר אוהעל ביום ההילולא של אדמו"ר רבי משה טייטלבוים להתפלל על קברו וזכה לראותו בהקיץ. אהב כל יהודי וכאשר הרגיש כי עתיד להתרחש צער על הדור התפלל שהייסורים יגיעו אליו ולא על הדור. בחודש אלול לא קיבל נשים עם פתקאות מאימת הדין. לא נמנע מלקחת פדיונות אף מעשירים שאינם שומרי תורה ומצוות שערמו על שולחנו סכומי כסף גדולים, אולם כמעט שלא נהנה מהכספים במאומה. ביתו היה דל, ריצפת ביתו אדמה חשופה ואפילו קורות עץ לכסות את אדמת הבית לא נמצאו והסביר כי עושה זאת בכדי שלא להרגיל את צאצאיו להוציא הון על צרכי מותרות. חילק סכומי כסף עצומים לעניים ונזקקים וזוגתו טרחה מבוקר עד ערב להכין מאכלים לאביונים רבים.
לא הרגיש טעם באוכל ובשתייה. הלחין וחיבר ניגונים שהושרו בעת התפילות ובחג שבועות זימר את ה'אקדמות' בהתלהבות ובדביקות. לאחר תפילת שחרית כשהוא עטור בטלית ותפילין לימד דף גמרא אחד ליום לפי סדר הש"ס ובערבי שבתות וחגים וראשי חודשים לימד בענייני החג ממסכתות ביצה וחגיגה. לאחר תפילת ערבית לימד פרק משניות על הסדר וענייני מוסר מהספר "חובת הלבבות". מעט לפני פטירתו לימד קבוצה קטנה מתלמידיו את 'שער הייחוד'.
בצוואתו ביקש מצאצאיו שידבקו בצדיקים שבדורם ולפחות פעם אחת בשנה יגיעו אליהם לשבת או יום טוב כי בדור הזה זהו יסוד גדול לתורה ולעבודה, שיפרישו מעשר מכל ריווח שיגיע להם, שיתנו צדקה ובפרט מזונות לעניים ושידליקו נר שמן עבור נשמתו.
בשנת ה'תרל"ד חלה וכאשר השתוקק ללכת למקוה לא הניחו לו, בשעות הצהריים ביקש בגדים נקיים ובירך את בני ביתו. ביאר את הפסוק "ראשית בכורי אדמתך" ואמר שצריך לשים לב לראשית והראשית היא אמונה. ביקש לשתות ואמר 'סלח לנו, מחל לנו'. לקראת ערב אכל אגוז ואמר 'אגוז בגימטרייה טוב [17]' ביקש להדליק נרות, ליטף את פאותיו, הרים ידיו, סגר את עיניו והשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    אך פרי תבואה: על התורה (ק1/ק2)
•    הישר והטוב (ק)