חברי MyTzadikהרשמה חינם!
fjrigjwwe9r3tbl_mysite_mytzadikAds:code
אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט
תאריך הילולא: ו' אלול מקום קבורה: רומניה
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

סיגט
(באוהל גם ציון זוגתו – הרבנית רחל, בנו – אדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא מסיגט ונכדו – אדמו"ר רבי חיים צבי מסיגט).

fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' אלעזר ניסן.
אמו: הרבנית רוזה בלומה.
אשתו: הרבנית רחל.
בניו: ר' אברהם אהרן, ר' אליהו בצלאל, אדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא מסיגט ור' משה יוסף.
בנותיו: גיטל יהודית (בעלה אדמו"ר רבי משה הורוביץ מרוזבדוב), הנדל (בעלה ר' ישראל יעקב יוקל טייטלבוים) ופשל (בעלה ר' ברוך הלברשטאם מגורליץ).
אחיו: ר' נחום הרש ור' שמואל מגורליץ.
אחותו: חנה רחל.
סבא: אדמו"ר רבי משה בעל "ישמח משה" (מצד אביו), ר' אהרן מחודרוב (מצד אמו).
סבתא: הרבנית חיה שרה (מצד אביו), פייגא (מצד אמו).
מורו: אדמו"ר רבי משה טייטלבוים מאוהעל [סבו].
מתלמידיו: אדמו"ר רבי יהוסף רוטנברג הלוי מקוסון, אדמו"ר רבי יהושע שפירא מבלאז'וב, ר' שלמה יהודה טבק (בעל "ערך שי").

נולד בשנת ה'תקס"ח בעיר דרוהוביץ' (אוקראינה) ונקרא 'יקותיאל' בהתאם להוראה שנתן סבו [ר' משה] לאמו, להשתטח על קבר הסבא שלה ששימש כאב"ד הראשון בדרוהוביץ' ולהבטיח לו שכאשר תלד בן זכר תקרא לו על שמו 'יקותאיל זלמן'.
באידיש נקרא 'זלמן לייב' ופירוש שם משפחתו "טייטלבוים" – עץ תמר.
שקד על לימוד התורה בבית סבו (אדמו"ר רבי משה טייטלבוים מאוהעל), בגיל 7 החל לכתוב חידושי תורה ובגיל 15 נודע בבקיאותו בתורת הנגלה והנסתר.
נשא לאישה את בתו של ר' משה דוד אשכנזי (בעל "באר שבע") ובשנת ה'תקצ"ג החל לכהן כאב"ד בסטרופקוב (סלובקיה). לאחר פטירת סבו בכ"ח תמוז ה'תר"א מילא את מקומו כרב בעיירה שאטוראליאויהיי [אוהעל] (הונגריה) אך כעבור שנים אחדות נאלץ לעזוב את אוהעל ועבר לכהן כרב בעיר גורליצה (פולין). הוציא לאור את הספר "ישמח משה" שכתב סבו ובשנת ה'תרט"ז נבחר למלא את מקום אביו כאב"ד [אב בית דין] בעיר דרוהוביץ'. לאחר שהגיע לסיגט להספיד את פרנס הקהילה [ר' שמואל זנוויל כהנא] החליטו ראשי הקהילה לשלוח אליו "כתב רבנות" לכהן כרב ואב"ד בקהילתם על אף התנגדות משפחת כהנא ובי"ח תמוז שנת ה'תרי"ח החל לכהן כאדמו"ר הראשון לחסידות סיגט.
ייסד ישיבה, דאג במסירות נפש למאות התלמידים שלמדו בה ובאהבתו אליהם נהג לכנותם "אהובי תלמידי". התפרסם כפועל ישועות וממקומות שונים הגיעו לבקש את ברכתו ועצתו. נודע בענוותנותו ואלפי חסידים נהרו אליו. כונה על שם ספרו ה"ייטב לב", סידר והביא לדפוס את תשובותיו של סבו על ארבעה חלקי שולחן ערוך וקראם בשם "השיב משה". כתב חידושים על כל מסכת גיטין ומסר את כתב היד לבנו (ר' משה יוסף) שכיהן כאב"ד בעיירה זבורוב (אוקראינה), אך בעקבות שריפה גדולה כתב היד נשרף. כאשר תנועת 'המשכילים' הגיע לסיגט חלק ניכר מהמתנגדים למינויו כרב הקהילה וכמעט כל צאצאי משפחת כהנא נעשו לחסידיו הנאמנים.
טרם פטירתו ביקש ממנהיגי הקהילה למנות את בנו (ר' חנניה יום טוב ליפא) למחליפו ואמר "האמינו לי כי רק הגנן שנטע את עצי התומר יודע כי זהו אילן המתאים לפרדס נאה זה", ציווה לא לכתוב על מצבתו תואר 'גאון' או 'צדיק' רק שהעמיד תלמידים הגונים וישרים וכתב חיבורים יקרים ו
בליל שבת שנת ה'תרמ"ג באמצע תפילת ערבית כאשר אמר "על כן ה' א-לקינו בשכבנו ובקומנו נשיח בחוקיך" השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אבני צדק: שו"ת (ק)
• ייטב לב: על התורה
• ייטב פנים: על המועדים (ק)
• רב טוב: על התורה

לעילוי נשמת
מנחם מנדל ב"ר מרדכי ז"ל
נפטר: כ"ח סיון ה'תשנ"ו
רעייתו מרת טובה (גיטה) ע"ה ב"ר אברהם לייב ז"ל פרל
נפטרה: ב' חשון ה'תשע"ג