חברי MyTzadikהרשמה חינם!
fjrigjwwe9r3tbl_mysite_mytzadikAds:code
אדמו"ר רבי אברהם הכהן [כץ] מקאליסק
תאריך הילולא: ד' שבט מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

טבריה: שדרות אליעזר קפלן.
בבית החיים העתיק - ביציאה מטבריה לכיוון צמח מצדו הימני של כביש 90 תחת הסככה בצידה הדרומי
(בסמוך ציוני אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל, אדמו"ר רבי יהודה הורוויץ מסטוטשין, אדמו"ר רבי יצחק מאמשינוב, ר' אברהם אביחצירא, ר' חיים אבואלעפיא, ר' מנחם מענדל מוויטבסק, ר' מנחם מענדיל מפארימשלאן, ר' נחמן מהורדנקה, ר' שמחה בונם).

ציון חמיו (ר' משה הלוי) הנמצא בסמוך
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadik
אביו: ר' אלכסנדר.
מוריו: ר' אליהו [הגאון מווילנא], ר' דוב בער [המגיד ממעזריטש].
מתלמידיו: ר' אליעזר [נכדו], ר' דוד הקטן, ר' זלמן וילנר, ר' יואל סמוליינער, ר' מאיר מביחוב.

נולד בעיירה קאליסק (בלארוס).
מילדותו שקד על לימוד התורה, בגיל 9 כבר התפרסם כירא שמים וכעילוי נדיר ואחד מעשירי וגדולי הדור מיהר לארס אותו לבתו הקטנה. נסע ללמוד בווילנא (ליטא) בבית המדרש של ר' אליהו [הגר"א] והפליא בחידושיו את כל חכמי הקלויז. הגר"א כיבדו לעין כל, מעת לעת הטיל עליו לכתוב תשובה לשאלות הלכתיות שהופנו אליו ולעיתים תכופות שלח אותו להשתתף בישיבות הדיינים בווילנא.
ערך גלות ונדד בין ערים שונות מבלי לגלות את זהותו, במשך 7 שנים התבודד בחדרו ושקד יומם ולילה על לימוד התורה וכאשר אחד מאנשי עיירת הולדתו סיפר לו אודות תנועת החסידות ומנהיגה החליט להגיע למעזריטש. טרם נפגש עם ר' דוב בער [המגיד ממעזריטש] למד בעל פה 1,500 דפי גמרא וכעבור שנים אחדות של לימוד בבית מדרשו של המגיד ממעזריטש שב לקאליסק, בדרכו ביקר את הגר"א ולשאלתו איזה חידוש מצא במעזריטש השיב – 'וחי בהם'.
לאחר פטירת גיסו (ר' שמשון) מונה במקומו לרב הראשי של קהילת היהודים בקאליסק. תבע יגיעה ושלימות, עבודת ה' בשמחה, דביקות במידת האמת, התנגד בתוקף לכך שילמדו את תורת הנסתר לכל אחד וכונה "הכהן הגדול". תלמידים רבים דבקו בדרכו, שלח חלק מתלמידיו להפיץ את דרך החסידות בערים שונות והתנהגותם שהייתה לא לרצון גדולי החסידות הביאה להכרזת החרם על החסידים בשנת התקל"ב בעיר שקלוב (בלארוס).
בשנת ה'תקל"ז עלה יחד עם אחדים מתלמידיו וידידו (ר' מנחם מענדל מוויטבסק) לארץ ישראל והתגורר בטבריה. שימש כעוזרו הנאמן ולאחר פטירתו עמד בראש העדה החסידית בארץ ישראל וכונה "מרא דארעא קדישא".
נשא לאישה את בתו של ר' משה הלוי. עמד בקשרי מכתבים גם עם החסידים בחו"ל, הדריך וביאר את דרכי החסידות, המריץ אותם לתמוך ביושבי ארץ ישראל והקים ועדים בערים בחו"ל בהן התרכזו חסידים. עורר את החסידים בחו"ל לסור למשמעתו של אדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי אך לאחר שהופיע ספרו "התניא" ובו עיקרי יסודות תורת חסידות חב"ד המבוססים על אמונה מתוך התבוננות ודעת את ה', התנגד לשיטתו ומינה את הסבא קדישא – ר' מרדכי מלכוביץ' על איסוף המעות עבור ארץ ישראל.
גם תושבי טבריה הספרדים העריצו אותו, הגיעו להאזין לתפילתו ופנו אליו בשאלותיהם. לבקשת ר' ברוך ממז'יבוז' החל ללמד את שלושת נכדיו של ר' אברהם גרשון מקיטוב [גיסו של הבעש"ט] וכאשר אחד מהם יצא כשד"ר לאיטליה העניק לו סגולה כי בכל עת צרה יישא עיניו לשמים ויאמר 'א-לקא דאברהם דיתיב בטבריה ענינא'. כאשר הגיע השד"ר לאיטליה הייתה עצירת גשמים וקהילת היהודים התחננה שיתפלל בעבורם, מייד לאחר שנשא עיניו לשמים וחזר בלחש על הסגולה החלו גשמי ברכה.
לפני שמחת תורה נפטר אחד מבניו ועל מנת לא להשבית את שמחת החג השביעו בשמות קדושים שלא יגיע זכרונו למחשבתו כלל. בל"ג בעומר נהג לטבול במקווה וללחוש 'הריני מקבל עלי קדושת היום'.
בתחילת חורף שנת ה'תק"ע שלח מכתב לר' מרדכי מלכוביץ' ובו רמז על פטירתו וביום רביעי שנת ה'תק"ע השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    אגרת קדש: מכתביו
•    מדברי תורתו: נדפסו בספר "דגל מחנה אפרים" לר' משה חיים אפרים מסדילקוב ובסוף הספר "חסד לאברהם" לר' אברהם המלאך