חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
fjrigjwwe9r3tbl_mysite_mytzadikAds:code
רבי חיים אבולעפיה [השני]
תאריך הילולא: ו' ניסן מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

טבריה: שדרות אליעזר קפלן. בבית החיים העתיק, ביציאה מטבריה לכיוון צמח מצדו הימני של כביש 90
(בסמוך ציוני זוגתו-הרבנית רחל אמנו, נכדו-ר' יוסף דוד, אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל, אדמו"ר רבי יהודה הורוויץ מסטוטשין, אדמו"ר רבי יוחנן מסטולין קרלין, אדמו"ר רבי יצחק מאמשינאו, ר' אברהם אביחצירא, ר' מנחם מענדיל מוויטבסק, ר' מנחם מענדיל מפארימשלאן, ר' נחמן מהאראדענקא, ר' שמחה בונם).

בית הכנסת שייסד בטבריה בשנת ה'תק"בציון זוגתו הנמצא בסמוך. נפטרה: כ"ה כסלו ה'תק"י
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadi
אביו: ר' יעקב.
אשתו: הרבנית רחל אמנו.
בניו: ר' יצחק ור' יששכר חיים.
סבא: ר' חיים הזקן (מצד אביו), ר' יצחק בן ג'מיל (מצד אמו).
מוריו: ר' אברהם אמיגו, ר' יצחק הכהן רפפורט מאיזמיר (בעל "בתי כהונה") ור' משה גלאנטי [המג"ן], ר' שלמה אלגאזי.
מתלמידיו: ר' אברהם אלחדיף, ר' חיים וינטורה [חתנו].

נולד בשנת ה'ת"ך לערך בחברון (ישראל).
בילדותו עברה משפחתו להתגורר בירושלים. למד בישיבת "בית יעקב פיררה" יחד עם ר' חזקיה די סילוא (בעל "פרי חדש") והתפרסם כגאון.
השיא אחת מבנותיו לר' יעקב בירב ויצא עמו לחו"ל על מנת לאסוף כספים עבור הקהילה בחברון, בשנת ה'תנ"ט ביקר בסלוניקי (יוון) ובשנת ה'תע"ב הגיע לאיזמיר (טורקיה). השיא את בתו השנייה לר' חיים וינטורה וכעבור 6 שנים חזר לארץ ישראל. כיהן כרב העיר צפת ובשנת ה'תפ"ה הוזמן לכהן כרב הקהילה היהודית באיזמיר. בסיוע אנשי הקהילה הדפיס את ספריו, פעל לשיפור מצבם הכלכלי של אנשי הקהילה, גם הגויים העריצו אותו ואף יועצי הסולטן רכשו לו כבוד.
בשנת ה'תצ"ח קיבל מהשיך ששלט באזור הגליל הזמנה להתיישב בטבריה ובחודש סיון שנת ה'ת"ק עלה לארץ ישראל עם משפחתו ואחדים מתלמידיו. ייסד בטבריה את הישיבה "משמיע ישועה" [שהוא גימטרייה של – 'הלל פאדואה ושלמה רקח' אשר תרמו ממון רב להקמתו]. פעל לחידוש ולבניין העיר, הדריך את היהודים לנטוע כרמים ולהכשיר שטחים לגידולי שדה, הקים בית כנסת על חורבות בית הכנסת העתיק שבו התפלל האריז"ל, בית מרחץ ובית בד לשמן שומשום.
בכ"ג אדר שני ה'תק"ב ארח בביתו למשך תשעה ימים את ר' חיים בן עטר (בעל "אור החיים") וניסה לשכנעו להתיישב בטבריה. בט"ו תמוז ה'תק"ג לאחר שסיים את תפילתו השעין את ראשו על השולחן במשך כחצי שעה ולפתע קם ואמר שליווה את ר' חיים בן עטר עד שערי גן עדן.
כאשר נודע לו בחודש אלול ה'תק"ב כי פחה דמשק בדרכו להילחם בטבריה הבטיח לתושבים היהודים שלא יאונה להם כל רע ושלא יעזבו את העיר. ציווה לאחדים מאנשי הקהילה להתפלל במערת ר' חייא ובניו [שהם דוגמת אברהם, יצחק ויעקב], רב המנונא סבא הנזכר בזוהר [שהוא נשמת משה רבנו] ורב הונא ריש גלותא [שהוא שורש דוד המלך]. למרות כל התחבולות והמאמצים הפחה לא הצליח לכבוש את טבריה ובניסים גדולים איש מתושבי העיר לא נפגע ואף לא הרכוש, בבוקר יום שבת – ד' כסלו ה'תק"ג עזב הפחה את ארץ ישראל ובמהלך דרשת השבת בבית הכנסת קבע לתושבי טבריה ולזרעם יום זה ליום משתה ושמחה כיום פורים.
גם כאשר הפחה של דמשק חזר בחודש אלול ה'תק"ג במטרה לתקוף שוב את טבריה, הבטיח לתושבי העיר כי הפחה לא יגיע אל העיר ואף לא ילחם וכעבור ימים אחדים נודע כי הפחה חלה ומת.
בפורים שנת ה'תק"ד ביקש את בנו הבכור (ר' יצחק) לשוב מסוריה, מינה אותו להמשיך בהנהגת העיר ולאחר כ – 3 שבועות השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    חנן א-לוקים
•    יוסף לקח: על התורה (ק)
•    ישרש יעקב: על עין יעקב (ק)
•    מקראי קודש: על פסח ויו"ט (ק)
•    עץ החיים: על התורה (ק)
•    שבות יעקב: על עין יעקב (ק)