חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
אדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ
תאריך הילולא: א' כסלו מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes
צפת: בית החיים העתיק
מרחוב האר"י יש לרדת במדרגות ולהמשיך ישר לכיוון ציון האר"י והרמ"ק. מהמתחם המקורה לרדת מעט במדרגות והציון נמצא בצד ימין.
(בסמוך הציונים של אמו-הרבנית לאה, רבי אברהם דוב אוירבוך מאוורוטש, רבי אלעזר אזכרי,  רבי אריה יהודה לייב הלוי סגל מוולוצ'יסק, רבי דוד שלמה אייבשיץ, האר"י, הרידב"ז, הרמ"ק, רבי חיים טורר מטשרנוביץ, רבי חיים סתהון, רבי יוסף קארו, רבי יצחק מטולטשין, רבי משה אלשיך, רבי משה מטראני, רבי שלמה אלקבץ, רבי שמואל הלר, רבי שמעון מקרמנצ'וג).
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadik
אביו: אדמו"ר רבי יוסף אלטר מראדוביץ.
אמו: הרבנית לאה.
אשתו: חיה.
בניו: דוד, ר' חיים זיידא ואדמו"ר רבי ישראל מראדוביץ.
בנותיו: לאה (בעלה בזיווג ראשון – ר' אלעזר שפירא מברטש ובזיווג שני – אדמו"ר רבי נפתלי הלברשטאם מקשאנוב), צירל (בעלה אברהם צבי) ורחל.
אחותו: הרבנית חיה (בעלה אדמו"ר רבי שמואל שמעלקא רובין מסירט).
סבא: אדמו"ר רבי חיים מקוסוב בעל "תורת חיים" (מצד אביו), ר' ישראל (מצד אמו).
סבתא: הרבנית צפורה (מצד אביו), מרת פייגא (מצד אמו).

נולד בשנת ה'ת"ר בעיירה קוסוב (אוקראינה).
מילדותו שקד על לימוד התורה ולאחר פטירת סבו (אדמו"ר רבי חיים מקוסוב) בכ"ה אייר ה'תרי"ד עבר עם הוריו להתגורר בעיר ראדוביץ [רדאוץ] (רומניה).
בשנת ה'תרל"ג החל לכהן כרב הקהילה בעיר סירט (רומניה) וכאדמו"ר השני לחסידות ראדוביץ במקום אביו שהחליט לעלות לארץ ישראל.
בי' כסלו ה'תרל"ט נפטרה אמו ונטמנה בבית החיים העתיק בצפת, בעקבות פטירתה אביו חלה ובעצת הרופאים עבר לחיפה אולם כעבור חודשים אחדים בח' תמוז ה'תרל"ט נפטר. כשבועיים לאחר פטירת אביו הגיע לארץ ישראל ודאג להקמת המבנה על קברו הכולל בתוכו את קברו של האמורא רבי אבדימי דמן חיפה.
בשנת ה'תרנ"א גרש את אשתו אולם לטענתה הגט נמסר לה בכפייה על כן הדפיסה קונטרס עם מכתבי רבנים הקובעים שהגט בטל ושאסור לו לשאת אישה נוספת מחמת חרם דרבנו גרשום. בשנת ה'תרנ"ז עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. ביתו היה פתוח לרווחה ורבים מבאי הנמל נהגו לסעוד ולעיתים אף להתאכסן ימים אחדים בביתו. על אף הפצרות ראשי הקהילה האשכנזית שלא יעזבם החליט כעבור כשנה וחצי לעבור להתגורר בצפת. ניהל את בית המדרש שייסד אביו ובספר שכתב עם חידושיו על התורה כלל גם מדברי תורתו של אביו על כן קרא לספר "ויקח משה" על שם הפסוק "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמות י"ג/י"ט).
בערב יום כיפור ה'תרס"א נפטר בנו (ר' חיים זיידא).
ביום שלישי שנת ה'תרס"ב השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    ויקח משה (ק)