חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי ישראל זאב הלוי הורביץ
תאריך הילולא: י''ח סיון מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
טבריה: שדרות אליעזר קפלן.
בית החיים העתיק ביציאה מטבריה לכיוון צמח מצדו הימני של כביש 90
בסמוך לשטח הסככה הנמצאת בצדו המערבי של בית החיים
(בסמוך ציוני בנו-ר' מרדכי יצחק אייזיק, בנותיו-מרים וסימא, אדמו"ר רבי אברהם הכהן [כץ] מקאליסק, רבי אברהם צבי הירש סגל [אשכנזי] הלוי, רבי דוד ועקנין, אדמו"ר רבי זאב וואלף מצ'רני-אוסטראה, רבי חיים אבולעפיה [השני], רבי חיים שמואל הכהן קונוורטי, אדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מלוצק סטולין-קרלין, רבי יוסף דוד אבולעפיה [השני], אדמו"ר רבי יוסף מאיר רובין מיהאליפאלווא, אדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ-בני ברק, המקובל רבי יעקב שאלתיאל ניניו, רבי יעקב שמשון משפיטובקה, רבי יצחק אבולעפיה, רבי מנחם מענדיל מוויטבסק, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי נחמן מהורודנקה, הרבנית ציזיה חנה מזל – האדמו"רית מצ'רני-אוסטראה, רבי שלמה רחמים אבולעפיה, אדמו"ר רבי שמחה בונם קאליש מוורקא-אוטבוצק, אדמו"ר רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב-אוטבוצק-ארה"ב).
אביו: ר' שמואל.
אמו: בלומה.
אשתו: לאה.
בנו: ר' מרדכי יצחק אייזיק.
בנותיו: בלומה, מרים, סימא ורבקה דבורה.
סבא: ר' בנימין זאב [ר' וואלף סירקיש] (מצד אביו).
מוריו: ר' יואב רוזנבוים (בעל "אמרי יואב"), רבי משה סופר [החתם סופר].

נולד בשנת ה'תקל"ח בעיירה נאג'קאלו [קאלוב] (הונגריה) – צאצא לרבי ישעיהו הלוי הורוביץ [השל"ה הקדוש].
מילדותו שקד על לימוד התורה יחד עם אביו, התפרסם כגאון עצום בתורת הנגלה ובתורת הנסתר ועם זאת ניכר בענוותנותו.
נשא לאשה את בתו של ר' מרדכי קריינדל מאוהעל, עבר להתגורר בסמוך לחותנו בעיירה שאטוראליאויהיי [אוהעל] (הונגריה) והחל לכהן כראש הישיבה המקומית.
בשנת ה'תקע"ג נפטר אביו.
בשנת ה'תקע"ו מונה לדיין ובהוראת אדמו"ר רבי משה טייטלבוים (בעל "ישמח משה") מונה לאב"ד [אב בית דין] של העיירה שאטוראליאויהיי [אוהעל] וכ – 60 הישובים בסביבתה. ייסד תלמודי תורה, נהג לבקר בכל העיירות בסביבה על מנת לטפל בענייני הדת השונים ומחשש של ביטול תורה במהלך נסיעותיו רשם חידושי תורה. כתב ביאורים על התורה, שו"ת [שאלות ותשובות] על ארבע חלקי שולחן ערוך, ביאור על ארבע מגילות ועל הגדה של פסח, חידושים על מסכתות – ברכות, שבת, ביצה, כתובות, גיטין, קידושין, חולין, שבועות, בבא מציעא, נדה, עבודה זרה ומועד אולם לא הדפיסם מפאת עיסוקו המתמיד ללמוד וללמד.
בשנת ה'תרט"ו נפטרה זוגתו ונטמנה בבית הקברות הישן בשאטוראליאויהיי [אוהעל].
בשנת ה'תרט"ז החל בהכנות לעלות לארץ ישראל ולהתגורר בסמוך לאמו שהתיישבה בטבריה, הכין את ספרו "ארץ חמדה" לדפוס [יצא לאור לאחר הגעתו לארץ ישראל על ידי ר' יהודה ליבוש גרינפלד מהעיירה שאטוראליאויהיי] וכתב בהקדמתו "ושאלתי ובקשתי שטוחה מכל הקורא החביב, אם אמצא חן בעיניו וישתדל להעלות איזה חיבור על הדפוס, זכור אזכרנו לטוב לו כל הימים בזה ובבא ושכרו הרבה מאוד".
בכ"ט תשרי ה'תרי"ז הגיע לארץ ישראל יחד עם בנו ובה' חשוון התיישב בטבריה, המשיך בשקידתו ללמוד וללמד את התורה ולעיתים מרוב התעמקותו בלימוד לא הבחין במתרחש סביבו.
בשנת ה'תרכ"א כאשר שכב על ערש דווי החל בנו (ר' מרדכי יצחק אייזיק) להדליק נרות היות והרגיש כי הגיע שעת יציאת הנשמה אולם אביו פקח לפתע את עיניו ואמר כי אין צורך בכך היות ועדיין לא הגיע שעתו ורק למחרת השיב את נשמתו ליוצרה.
במהלך הלוויה ר' יצחק אבולעפיה אמר למשתתפים להקיף את ארבע רוחות העיר עם מיטתו ומאותו יום פסקה מגיפה שהפילה חללים רבים בטבריה!
מספריו:
•    ארץ חמדה (ק)
•    בית ישראל: שו"ת
•    בית מנוחה
•    לקחת מוסר
•    נחלה לישראל (ק)
•    קדושת יום טוב (ק)